אף אחד לא שולח ביטקוין לאף אחד. שום דבר לא יוצא מהטלפון שלך ומגיע לטלפון של האחר, שום קובץ לא עובר באינטרנט עם ערך בתוכו. מה שעובר הוא הודעה: מסר קצר שאומר שמטבעות מסוימים, שעד עכשיו רק מי שיש לו מפתח יכול היה להזיזם, עוברים להיות ניתנים להזזה רק על ידי מי שיש לו מפתח אחר. כל השאר הוא הרשת שמסכימה עם ההודעה הזו.
בשבת בבוקר, מאפייה מקבלת ביטקוין. ערך הקנייה מופיע על מסך המכשיר כקוד שחור-לבן מרובע. אתה מכוון את מצלמת הטלפון והאפליקציה קוראת משם שתי פרטים: יעד וכמות. אין שם, אין מסמך, אין מוסד באמצע.
הארנק מרכיב את העסקה. הוא בודק את המטבעות שקיבלת בעבר — חתיכות, כל אחת עם גודל משלה, ולא יתרה יחידה כמו בדו"ח הבנק — ובוחר אילו להשתמש. אם החתיכה שנבחרה גדולה מהקנייה, הוא יוצר יציאה שנייה שמחזירה את ההפרש אליך. זה העודף, והוא קיים כי אי אפשר לחלק חתיכה לשניים בלי להוציא את כולה. לפרט הזה שמור מודול שלם בהמשך.
נותר לאשר. הארנק חותם על העסקה עם המפתח הפרטי שלך, שלא יוצא מהמכשיר בשום שלב. החתימה לא חושפת את המפתח; היא מוכיחה, למי שרוצה לבדוק, שמי שכתב את ההודעה הזו היה בעל המפתח המסוגל להזיז את המטבעות הללו. זו שרשרת החתימות משיעור 1 שמקבלת עוד חוליה.
אז ההודעה יוצאת. לא לשרת של ביטקוין, כי אין כזה. האפליקציה שלך מוסרת את העסקה לכמה מחשבים שמשתתפים ברשת, וכל אחד מהם עושה את אותו הדבר: בודק אם החתימה תואמת, אם המטבעות קיימים ואם הם עדיין לא הוצאו, ואם הכל בסדר, מעביר לשכנים. תוך שניות ספורות העסקה נמצאת בעשרות אלפי מחשבים ברחבי העולם. אף אחד מהם לא ביקש אישור מאף אחד כדי לקבל אותה.
עכשיו היא מחכה. כל אחד מהמחשבים הללו שומר את העסקאות התקפות שעדיין לא נכנסו לשום בלוק בחדר המתנה שנקרא mempool. זו לא תור לפי סדר הגעה. מי שמרכיב את הבלוק הבא בוחר מה ייכנס, ובוחר לפי מה שמשלם טוב יותר על מקום — העמלה. לשלם מעט ביום עמוס זה להמתין; לשלם היטב זה להיכנס לבלוק הבא. זה מכרז, ואתה נתת את ההצעה שלך כשלחצת "שלח".
כל עשר דקות בממוצע, כורה במקום כלשהו בעולם מצליח לסגור בלוק: חבילה עם כמה אלפי עסקאות וחותמת שעלה הרבה לייצר. אם העסקה שלך הייתה ביניהן, היא יצאה מחדר ההמתנה ונכנסה לרישום. הכורה לא החליט שהתשלום שלך תקף — הוא החליט רק על הסדר. תקפות מחליט כל מחשב שמקבל את הבלוק ובודק אותו כולו, עסקה אחר עסקה, לפני שהוא מקבל אותו. בלוק עם עסקה לא תקפה נדחה, וכל העבודה של מי שהרכיב אותו הופכת לפסולת.
לתשלום יש עכשיו אישור. מכאן ואילך, כל בלוק שנערם מעליו הוא אישור נוסף. אין חותמת "סופי": יש עומק. לבטל תשלום עם אישור אחד ידרוש לבנות מחדש בלוק; לבטל תשלום עם שישה ידרוש לבנות מחדש שישה, ובמהירות רבה יותר מאשר שאר העולם בונה את הבאים. זו הסיבה שבית היה מחכה לכמה אישורים והלחם יוצא מהדלפק מיד — האופה לוקח סיכון של סנטים, והוא יודע זאת.
שים לב למה שלא קרה בכל הסיבוב הזה. אף אחד לא אישר. אף חברה לא יכלה לסרב לתשלום כי זה שבת, כי זה לחו"ל או כי היא לא אוהבת את מי שמקבל. ואף אחד לא יכול לבטל אותו לאחר מכן, מה שחותך לשני הכיוונים: אין החזר, אין תמיכה, ויעד שגוי שהוקלד אין לו חזרה.
בשיעור הבא, הרישום שבו הבלוק הזה נמצא: איך רשימה של בלוקים מקושרים הופכת את כתיבת העבר ליקרה, ולמה כל כך הרבה אנשים שומרים עותק שלה.