למשפט של שתים עשרה מילים יש בעיה שכמעט אף אחד לא מבטא בקול רם: מי שקורא אותו, לוקח הכל. הנייר בכספת, הלוחית החרוטה מאחורי התמונה, הדף שנשכח במגירה — כל אדם שמניח את עיניו על שתים עשרה המילים הללו הוא, מאותו רגע, הבעלים של הכסף. הסיסמה קיימת בגלל זה, והיא גובה מחיר גבוה על השירות.
המנגנון פשוט כמעט עד כדי אכזבה. בשיעור 1, המשפט נכנס לפונקציה PBKDF2 יחד עם תיבול קבוע, המילה mnemonic. הסיסמה היא רק טקסט שאתה מוסיף שם. כל טקסט. מילה, משפט, פסוק, רצף סמלים. התוצאה היא זרע שונה לחלוטין ולכן ארנק חדש לגמרי, ללא כל קשר לראשון.
שים לב למה שהפשטות הזו מרמזת. אין סיסמה שגויה. אין בדיקה, אין checksum, אין אזהרה. כל טקסט שונה פותח ארנק לגיטימי, ריק ושווה ערך — ויש מיליארדים מהם לכל זרע. להקליד "כלב" במקום "כלב" עם אות גדולה לא מייצר הודעת שגיאה; זה מייצר יתרה אפסית, שהיא הדבר הכי מפחיד שמסך ארנק יכול להראות.
לעומת זאת, מה שהיא מגנה עליו, היא מגנה עליו היטב. גנב שמוצא את שתים עשרה המילים מוצא ארנק אמיתי, עם יתרה אמיתית, ואין לו דרך לדעת שיש אחד נוסף מאחוריו. הרבה אנשים משתמשים בזה בכוונה: משאירים סכום קטן בארנק של שתים עשרה המילים ושומרים את השאר בארנק הנסתר. הפיתיון נועד להימצא.
כדאי להיות כנים לגבי המגבלות של המהלך הזה. נגד מישהו שגנב נייר, זה עובד. נגד מישהו שעומד מולך ודורש את הכסף, זה תלוי באם יאמינו לך — ואם לא יאמינו, המצב מחמיר במקום להשתפר. אבטחה נגד כפייה אינה בעיה של קריפטוגרפיה, ואף משאב טכני לא פותר אותה לבד.
יש מגבלה שנייה, נפוצה יותר ונשכחת יותר. הסיסמה מגנה על הנייר; היא לא מגנה על המכשיר שבו אתה מקליד אותה. במחשב עם תוכנה מרגלת, המשפט והסיסמה יוצאים יחד באותו נתיב, והארנק הנסתר נעלם באותה קלות כמו האחר. זו הסיבה שהיא מוקלדת במכשיר ייעודי, לעולם לא בדפדפן.
ויש את הסיכון שהורג יותר אנשים מכל הגנבים יחד: לשכוח. בשנת 2011, המתכנת סטפן תומאס שמר 7,002 ביטקוין על דיסק מוצפן ואיבד את הנייר עם הסיסמה. הדיסק מאפשר עשר ניסיונות לפני שמוחק את התוכן לנצח. הוא ניסה שמונה. השניים האחרונים עדיין שם, וגם הכסף, מאחורי מילה שאף אחד לא זוכר. סיסמה שנשכחה עושה בדיוק את זה, ללא מונה וללא טקס.
לכן, מי שמשתמש בסיסמה מקבל על עצמו שלוש חובות. הראשונה: היא גיבוי שני, ומגיעה לה אותה תשומת לב כמו לראשון — כתובה, על נייר או מתכת, במקום שונה מהמשפט, כי שמירה של שניהם יחד מבטלת את הסיבה להפרדה. השנייה: שחזר את הארנק הנסתר במכשיר נקי לפני שליחת כסף לשם, ואשר שהכתובות תואמות. השלישית: כתוב עם תווים שכל מקלדת מייצרת, כי סימן דיאקריטי שהוקלד במכשיר שונה הוא סיסמה אחרת.
שמורה בראש ולא בשום מקום אחר, היא הימור נגד הזיכרון שלך בעוד עשר שנים — וההימור הזה כבר הובס על ידי אנשים מאוד מאורגנים.
מפתח אחד בלבד, מוגן על ידי מילה אחת בלבד, הוא עדיין נקודת כשל יחידה. יש סידור שבו אף מפתח לבד לא מזיז דבר, והוא מחליף את הסיכון לאבד הכל בהליך עם יותר מאדם אחד. בשיעור הבא, המולטיסיג.