התמונה שכמעט לכולם יש על גניבת ביטקוין היא של פורץ גאון שמפצח קוד. זה מעולם לא קרה. הקריפטוגרפיה של הרשת לא נפרצה אפילו פעם אחת מאז 2009. מה שקורה, כל יום, הוא הרבה יותר פשוט: מישהו משכנע אדם למסור את מה שיש לו, או שהאדם מאבד לבד את מה ששמר.
ההפסדים מתחלקים לחמש צורות. לכל אחת יש הרגל שמונע אותה, וחמשת ההרגלים נכנסים בעמוד אחד.
הראשונה היא למסור את הסיד. אף אחד לא לוקח אותו ממך: אתה מקליד. הבקשה מגיעה עם הפנים של מי שעוזר — תמיכה שמתקשרת כי זיהתה תנועה חשודה, אתר שחזור שמופיע לפני האמיתי במנוע החיפוש, אפליקציה שהורדה מהחנות הרשמית שהייתה מזויפת. בפברואר 2021, תושב פילדלפיה איבד 17.1 ביטקוין באפליקציה שהתחזתה ליצרנית Trezor והייתה למכירה במשך שבועות ב-App Store של אפל. ההרגל: את שתים-עשרה המילים מקלידים באפליקציה שפתחת, אף פעם לא בזו שבאה אליך.

השנייה אין לה אשם. זה לאבד את ההערה: השריפה, המעבר, הניקיון, המגירה שמישהו רוקן בלי לשאול. נייר ששמור במקום אחד נמצא במרחק תאונה ביתית מלהיעלם. ההרגל: שתי עותקים בשני מקומות שונים, ושחזור בדיקה לפני שצריך אותו. גיבוי שמעולם לא שוחזר אינו גיבוי, זו תקווה.

השלישית לא נראית כהפסד ביטקוין, והיא הגדולה ביותר בכסף: למסור את הכסף למי שמבטיח תשואה. באוגוסט 2021 עצרה המשטרה הפדרלית את גלאידסון אקאסיו דוס סנטוס, בעל חברת GAS Consultoria מקאבו פריו, שהבטיחה 10% בחודש ואספה עשרות אלפי לקוחות. לא הייתה שום פעולה מאחור: התשואה של מי שהיה בפנים הייתה ההפקדה של מי שזה עתה נכנס. ההרגל: תשואה גבוהה, קבועה ומובטחת לא קיימת. מי שמשלם את ה-10% שלך הוא האדם בתור מאחוריך, עד שהתור נגמר.
הרביעית היא ההבטחה להכפיל. ב-15 ביולי 2020, כ-130 חשבונות מאומתים בטוויטר — ברק אובמה, אילון מאסק, ג'ו ביידן, אפל — פרסמו את אותה הצעה באותו זמן: שלח ביטקוין לכתובת זו ותקבל כפליים בחזרה. תוך כמה שעות הכתובת אספה יותר מ-100 אלף דולר. ההרגל הוא אריתמטי: מי שיש לו כסף להחזיר כפליים לא צריך את שלך, ואף עסקה בביטקוין לא חוזרת מעצמה.

החמישית אין לה נוכל, אין לה דחיפות, ואין בה טעות. זה למות בלי להשאיר את הדרך. אם אף אחד לא יודע שהארנק קיים, או יודע ואין לו מושג איך להגיע אליו, המטבעות נשארים בספר החשבונות לנצח, גלויים לכל העולם ומחוץ להישג יד של כולם, כמו הדיסק הקשיח של שיעור 1. ההרגל: מישהו אמין צריך לדעת שזה קיים ואיפה ההוראות — לא המילים, ההוראות. השביל הבינוני כולל שיעור שלם על התוכנית הזו.

ארבע מתוך החמש הללו יש להן תכונה משותפת, והיא האזעקה הכי אמינה שיש: דחיפות. ההונאה צריכה שתחליט עכשיו, לפני שתספר למישהו, לפני שתבדוק, לפני שתלך לישון. ההצעה פגה בעוד עשר דקות, החשבון ייחסם היום, המחיר הוא רק עד סוף היום. אף החלטה אמיתית לא מחמירה אם תחכה עד מחר בבוקר, ואף מוסד רציני לא עובד עם השעון הזה.
מה שהופך את הטעויות הללו לשונות מכל האחרות הוא מה שסוגר את השביל הזה: אין החזר, אין תמיכה, אין סמכות לפנות אליה. אותה תכונה שמונעת מממשלה להחרים את הכסף שלך מונעת מכל אחד להחזיר אותו. חירות ואחריות הן אותו חלק שנראה משני צדדים.
אתה כבר יודע להשתמש בלי להיפגע. נשאר לדעת למה זה עובד — מהי, בדיוק, מפתח פרטי, איך מספר הופך לכתובת ולמה אף אחד לא מנחש את שלך. זה הנושא של המודול הבא, וההתחלה של השביל הבינוני.